בס"ד כב אלול תשפ"ו

 

הדלקת נרות ק"ש: 18:31

צאת השבת ק"ש: 19:35

 

פרק התשובה | פרשת נצבים וילך

 

פרשתנו כוללת את פרק ל' בספר דברים, המכונה 'פרק התשובה', משום שהמילה 'תשובה' חוזרת בו שלוש פעמים. במבט ראשון נראה שהפסוקים חוזרים על עצמם, אך באמת אין הדבר כן, ולמעשה יש חידוש בכל פסוק, המוסיף על קודמו. הפסוקים כוללים הדרכה בעניין התשובה, ומעניין לראות שהיא מוצגת בהם ראשית כל כתנועה לאומית כללית, הפוך ממה שרגילים להבין בתפיסה דתית פרטית. נביא כאן הסבר אמיתי ומדהים לפסוקים, המראה עד כמה הם מדויקים ואינם חוזרים לשווא על עצמם, כפי שהיינו עלולים לחשוב.  

 

"וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" – מה הפירוש?

 

שלוש החזרות הן בפסוקים: ב', ח', ו- י', ונבאר את הקושי. בפסוק ב' כתוב: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".  בפסוק זה אין הכוונה לשוב לקיים את המצוות, עניין זה מתואר בפסוק ח': "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".  

אם כן, מה פירוש "וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" שנאמר בפסוק ב'?

 

תשובה לאומית

 

כדי להבין את הפירוש לפסוק ב', נמשיך לקרוא את הפסוק שאחריו: "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה".  כאן כתוב שה' יתברך שב עמך וקבצך מכל העמים, והכוונה היא שה' שב עמך לארץ ישראל. ממילא, מה שכתוב בפסוק ב' "וְשַׁבְתָּ" – הכוונה תשובה לאומית, שיבה אל ארץ ישראל.

 

תשובה חסרה

 

אם נשים לב, יש הבדל בין התשובה של פסוק ב' לתשובה של פסוק ח'. בפסוק ב' כתוב לשמוע "בְקֹלוֹ" בלי ו'. ואילו בפסוק ח' כתוב "בְּקוֹל ה'" עם ו'. הסיבה היא שהתשובה לארץ ישראל, המתוארת בפסוק ב', היא תשובה ראשונית שיש בה חסר – היא חסרה את קיום המצוות ולכן אין ו'. נשאלת השאלה, אם, כפי שהסברנו, התשובה הראשונה הכתובה בפסוקים היא התשובה לארץ ישראל - מדוע התחיל הכתוב בתשובה זו, ולא התחיל בתשובה של פסוק ח', התשובה לקיום המצוות? 

 

קיום המצוות רק בארץ

 

ההסבר הוא פשוט: אי אפשר לחזור בתשובה אל קיום המצוות בחוץ לארץ. קיום המצוות בחו"ל הוא בצורה חלקית, כפי שאומר הכתוב: "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱ-לֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".  אומר הספרי  שאת המצוות מקיימים בארץ ישראל, ובחו"ל מקיימים את המצוות רק בתור: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים"  - רק בתור אימון, שנדע איך לקיימן כשנחזור מן הגלות הארוכה. רש"י מביא מדרש זה על הפסוק בפרשה שניה של קריאת שמע: "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה... וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה"  וזו לשונו: "אף לאחר שתגלו - היו מצוינים במצוות, הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר: 'הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים'". זו הסיבה שלא שייך לדבר על תשובה של קיום המצוות, כשעוד לא יצאנו מן הגלות. 

 

הגדרת המשיח

 

מעניין לראות שהרמב"ם בהלכות מלכים  כותב שהמשיח מוזכר בתורה שלוש פעמים וכמקור ראשון לכך שיהיה משיח, מביא הרמב"ם את אותו פסוק ג': "וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה". למרות שפשט הפסוקים כאן מדבר על קיבוץ גלויות, כנראה שהרמב"ם הבין שקיבוץ גלויות משמעו משיח. אין אפשרות לקבץ גלויות בלי משיח, בלי דמות פוליטית שתעשה זאת. לפי הרמב"ם, אם כן, אין מדובר באדם אחד אלא בתהליך פוליטי כולל, וכל מי שעוזר למהלך זה קרוי משיח.

 

הביטוי 'תשובה' בפעם השלישית - מדוע?

 

עד כה הסברנו שני פסוקים: ב', ו- ח'. כאשר הפסוק הראשון (פסוק ב') מתאר תשובה לארץ, והפסוק השני (פסוק ח') מתאר את התשובה למצוות. מהו ההסבר לפסוק השלישי – פסוק י' – שנאמר בו שוב הביטוי תשובה: "כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה. כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" ?

 

משבר בתהליך הגאולה

 

אם נשים לב בפסוק ב' ובפסוק י' נאמר בפסוקי התשובה הביטוי "בכל לב ובכל נפש", ואילו בפסוק ח' חסר ביטוי זה. יש כאן רמז למשבר שצריך לחול בין הגאולה השנייה לגאולה השלישית. הגאולה השנייה רמוזה בפסוק ח', המתאר תופעה שתהיה באומה, במהלכה אנשים יתחילו לקיים מצוות. אבל יהיה חסר "בכל לב ובכל נפש", כלומר התשובה תגרום לקיטוב, אנשים יאמרו 'אלה שומרי מצוות ואלה לא'. יהיה פילוג בעם, עד כדי כך שתהיה מלחמת תרבות ואפילו מלחמה פוליטית, בכל המובנים, כפי שאנו רואים היום לצערנו. לכן, אחרי פסוק ח' מגיע פסוק י', וכאן חוזר הביטוי תשובה עם הלב והנפש. זאת אומרת, שנדרשת פעולה נוספת שתגרום לכך שלא יהיה קרע בנפש.

הפעולה שעלינו לעשות עכשיו, כדי להשלים את תהליך התשובה, היא לגרום לכל חלקי העם להתחבר אל המהלך. כפי שאומרים חז"ל: 'אין בן דוד בא עד שתכלה פרוטה מן הכיס'.  עלינו להפסיק לדאוג לפרטיות שלנו, ולראות מה עם ישראל צריך. להבין שירושלים חרבה על כך שהלכו על פי הדין, ולא היו מוכנים להתפשר ולחפש דרכים מקלות ומתחשבות. עלינו לדאוג שהתורה לא תהיה שייכת רק לדתיים, ולחבר את כל העם אל ה' יתברך בכל לב ובכל נפש. שבת שלום ושנה טובה ומבורכת.